לבנות את הזהות האבהית מחדש: על אתגרים וצמיחה בהריון שאחרי האובדן

במפגש טיפולי עם גברים אחרי לידה שקטה, אני שואלת אותם איך דמיינו את האבהות שלהם. התשובות מגוונות ומרגשות. גם למי שעוד לא הפך לאבא הייתה בראש תמונה - האם זה בן או בת, מה הם יעשו ביחד, איך היא תיראה. הזהות האבהית מתחילה להתגבש עוד הרבה לפני הלידה עצמה. כבר בהריון, ולפעמים גם לפניו, היו משאלות, פנטזיות, כוונות ותכנונים של הגבר לגבי האבהות שלו.

במהלך ההיריון, בטח ככל שהוא מתקרב לסופו, גבר מתחיל כבר להרגיש את עצמו אבא - הקניות לקראת התינוק שיבוא, ההכנה של החדר, איסוף חפצים ובגדים מבני משפחה וחברים, מחשבות על השם, וכמובן החיבור לעובר דרך בדיקות אולטרסאונד ומראה או תחושה של התזוזות בבטן. אולי היה לו שם בטן, אולי הוא היה משמיע לו מוזיקה מסוימת או מדבר אליה. לפעמים הזוג כבר עבר קורס הכנה ללידה, התיק מוכן לקראת היציאה לבית החולים, החדר כבר מסודר וכיסא הבטיחות מותקן ברכב.

ואז האובדן.

ולפעמים יתרחש מפגש ראשון, יחיד וכואב עם התינוק שנולד ללא רוח חיים. יש גברים שברגע הזה, שבו הם לראשונה רואים ונוגעים וחשים, מבינים פתאום את משמעות האבהות. 

"אבא בלי ילד" - הטלטלה בזהות האבהית

כשגבר חווה אובדן בלידה שקטה המתרחש בהריון הראשון, הוא לא מאבד רק את הילד/התינוק/העובר (כל אחד מתייחס לזה אחרת). כל הזהות האבהית שלו עוברת טלטלה. בשונה ממי שהוא כבר אבא ויש לו ילד או ילדים בבית, כאן יש בלבול– הוא התחיל להרגיש כמו אבא, אבל לא זכה לממש את התפקיד בפועל. כששואלים אותו אם יש לו ילדים, הוא לא תמיד יודע מה לענות. וכשאני שואלת מי מרגיש אבא, יש מי שמרגיש שאין לו הזכות לקרוא לעצמו כך ויש מי שלגמרי מרגיש אבא. באחד המחקרים היה מי שתיאר את התחושה כ"אבא בלי ילד", בעצם זהות שהתחילה להתפתח אבל נקטעה. 

ההיריון הבא והקשיים הרגשיים

אם לא ניתן את המקום לחוויה הייחודית הזו, יכולים להתפתח ממנה עוד קשיים רגשיים. בהריון העוקב שאחרי האובדן, גברים רבים נמנעים מליצור קשר רגשי עם העובר, בעיקר מתוך הפחד לחוות אובדן נוסף. בהימנעות הזו, המובנת כל כך, הם דוחים את ההתחברות מחדש לתפקיד האב עד שהם בטוחים שהתינוק יישאר בחיים ובריא, מה שיכול להקשות עליהם ביצירת קשר טבעי עם התינוק החי לאחר הלידה. הדברים האלה משפיעים ישירות על ההורות העתידית שלהם.

לאבות שמצליחים לשלב את חוויית האובדן בסיפור האבהות שלהם, יש פוטנציאל לפתח הורות מודעת, שיש בה חוויה של צמיחה עמוקה ומשמעותית. הכאב וזיכרון האובדן לא יישכחו, אך רבים משתפים שעצם האובדן שינה את סדרי העדיפויות שלהם ועזר להם להעריך יותר את תפקידם כאבא - "זה מלמד אותך מה באמת חשוב בחיים".

תהליך הגיבוש של הזהות האבהית בהריון שאחרי אובדן הריון ראשון הוא חשוב ומשפיע על הבריאות הנפשית של הגבר ועל יכולתו להיות אבא, ולכן חשוב לתת לו מקום כבר בשלב ההיריון. אבא שייתן מקום מודע לתפיסה ולזהות האבהית שלו, יוכל לעשות את המעבר לאבהות בצורה טובה יותר, מה שיתרום ליציבות של כל המשפחה. הוא יוכל להיות נוכח באופן מיטיב יותר עבור בת הזוג, לתקשר איתה בצורה טובה יותר את החוויות השונות שלהם ולהשתתף באופן פעיל יותר בהריון ובהורות. מחקרים מראים שזוגות שבהם יש הבנה הדדית לחוויות השונות של כל אחד, מצליחים לצמוח יחד מהטרגדיה ולחזק את הקשר ביניהם.