top of page

גברים בלידה שקטה: לדבר על האובדן, התמודדות וצמיחה 

Writer's picture: חני גיטליסחני גיטליס

בעבודתי בטיפול והנחיית קבוצות עבור גברים לאחר לידה שקטה, אני עדה לעומק הכאב והמורכבות הרגשית שגברים חווים בתהליך זה. בעוד שהשיח החברתי נוטה להתמקד באימהות, חשוב להכיר ולתת מקום גם לקול של הגברים ולחוויה שלהם. החשיבות לכך היא קודם כל עבור הגברים עצמם, שלעיתים בתוך התפקיד של "התומך" ו"החזק" מוצאים עצמם בודדים בכאב שלהם, אבל גם עבור החברה כולה, שצריכה להכיר בכך שאובדן תינוק בלידה שקטה הוא אובדן עבור כל המערכת המשפחתית, וגם לאבות צריכה להיות לגיטימציה ומקום להתאבל ולעבד את האובדן, בדרכם.

"

במסגרת הפודקאסט שלי "לאבא שלי יש סיפור – פודקאסט על אבות ועל אבהות", אירחתי שלושה אבות - עידן, עילם ואלעד, שעם כל אחד קיימתי שיחה אישית מעמיקה, בה בחרו לחלוק את סיפורם האישי בהתמודדות עם הלידה השקטה. הבחירה שלהם לשתף את הסיפור ברבים היא חלק בלתי נפרד מן התהליך האישי שהם עוברים ובתפיסה שלהם כי יש משמעות עבור גברים אחרים שעוברים חוויה קרובה לשלהם, לשמוע אותם ולאפשר להם להרגיש פחות לבד. הנה חלק מהדברים שעלו בשיחות עימם.

 




הלידה עצמה: החלטות בלתי אפשריות

 

מעבר להחלטה על הפסקת ההיריון, החלטה מורכבת וקשה עבור כל הורה, גם כאשר ההמלצות הרפואיות הן חד משמעיות ובטח כשהן לא, הגברים מתייחסים בסיפור הלידה השקטה למורכבות ההחלטות שנדרשו לקבל לפני, תוך כדי ואחרי הלידה. אחת מהן היא לגבי הפרידה והבחירה האם לראות או לא לראות את התינוק/ת. נוגע ללב היה תיאורו של עילם את עשרים הדקות שבו החזיק את בתו כרמל בידיו לאחר שנולדה ללא רוח חיים, כשזיכרון פניה נחקק אצלו ומלווה אותו. כיום, לאחר שנולדה בתו הללי, הוא מזהה את הדמיון ביניהן. גם אלעד ואשתו בחרו לראות את התינוקת, כחלק מתהליך העיבוד שלהם, מפגש שהיה חוויה משמעותית עבורו, למרות הכאב הגדול שהתלווה אליו. לעומתם, עידן ואשתו, לאחר התלבטות וחששות, בחרו בדרך אחרת והחליטו, החלטה שהוא מתאר שהייתה קשה, שלא יהיה נכון עבורם לראות את העובר. כל אחד וכל זוג והדרך שלו להיפרד, וחשוב להדגיש שכל החלטה חשוב שתהיה נכונה לבני הזוג, ואפשר גם שביניהם לא תהיה אחידות דעים.

 

נושא נוסף שהורים נדרשים להחליט לגביו בלידה שקטה, הוא בשאלת הקבורה. עילם שיתף בהחלטה להביא את בתו לקבורה ליד הבית, בקיבוץ בו מתגוררת המשפחה. הטקס התקיים בנוכחות הסבים והסבתות, כאשר בהיעדר טקס מובנה מראש, הם יצרו טקס אישי משלהם, שכלל טקסטים שמצאו ברשת ושיר שבחרו. במעמד זה, שהתרחש מספר חודשים לאחר הלידה, הייתה זו הפעם הראשונה שעילם בכה לפני אחרים. עידן ואשתו בתחילה לא רצו להיות מעורבים בקבורה, אך מספר שבועות לאחר הלידה, ובהחלטה של רגע, אשתו שינתה דעתה והוא החליט לתמוך בה. בסופו של דבר, הם ערכו את טקס קבורה בעצמם, מה שבראייה לאחור הוא מבחינתו החלטה שכיום מברך עליה. גם אלעד ואשתו ערכו טקס קבורה, בנוכחות בני משפחה, טקס שעבורו היה סוג של סגירת מעגל, רגע בו יכלו להיפרד ולהביע את הכאב שלהם, כאשר לבני המשפחה היה תפקיד הן בהנכחת מקומה של התינוקת והוקרת זכרה, והן בתמיכה רגשית עבורם ברגע קשה זה.

 

שבירת קשר השתיקה: הכוח שבשיתוף הסיפור האישי

 

"הדבר המרכזי זה לדבר על זה, למצוא את הזירות המתאימות לדבר על זה עם חברים, בטיפול קבוצתי או בטיפול פרטני." - אלעד, מתוך הפודקאסט

 

בשיחות שלנו, כל אחד מהגברים התייחס לאופן שבו הוא תפס את הדיבור על האובדן, בתחילת הדרך ובהמשך. מבחינת אלעד, כבר מההתחלה הוא דיבר עם אחרים על מה שעובר עליו, וראה בדיבור עם אחרים משאב חשוב עבורו. בתחילה עם הסביבה הקרובה, בהמשך בקבוצת הגברים לאחר לידה שקטה ואחר כך גם בהרצאות ושיתופים ברמה הציבורית. עילם סיפר שבהתחלה לא שיתף אחרים במה שעבר עליו, חזר לשגרה מהר וכלפי חוץ לא הפגין את הקושי, אך עם הזמן גילה את הכוח שבדיבור, והוא הפך עבורו לחלק בלתי נפרד מתהליך ההחלמה. עידן תיאר כי בתחילת הדרך היה בו רצון רק לשכוח את מה שהיה, ובכך להימנע מלהרגיש את הכאב, עם הזמן שחלף הוא הרגיש יותר כועס ויותר בודד, ואז התבהר לו שגם כאשר הוא מנסה לא לתת מקום לרגשות הקשים, יש בתוכו מאבק פנימי מאחר והאובדן הוא עדיין חלק בלתי נפרד מהחיים שלו, ושלהם כזוג. מסיבה זו הגיע לקבוצת הגברים, שם גם הצליח להרגיש יותר בנוח להיות במקום שנעזר וגם למצוא נרמול למה שעובר עליו. היום הוא מדבר יותר בפתיחות עם אחרים על החוויה האישית שלו, והוא מתאר כי למד לקבל את הכאב שמתעורר מדי פעם סביב טריגר כזה או אחר, כחלק מן הזיכרון.

 

הפער הזוגי: כשכל אחד מתמודד בקצב שלו

 

אחד הנושאים הבולטים שמעסיקים גברים ונשים אחרי לידה שקטה הינו התחום הזוגי ולרוב הפערים בין בני הזוג בהתמודדות עם האובדן. עידן שם לב עם הזמן כי אשתו מושקעת בעיבוד האובדן באופן שונה ממנו ובקצב אחר, כשהוא מתייחס למה שמכונה בספרות "תגובת אבל מושהית", כלומר תגובת אבל שלא מגיעה מיד לאחר האובדן אלא פרק זמן כלשהו אחריו. סביב הפער הזה, התעוררו חוויות של ניתוק ותחושה שאינו מובן, מה שיצר גם כעסים. בהמשך, במפגש עם גברים נוספים אחרי לידה שקטה, הבין שאינו היחיד שחווה את תחושת הבדידות.

אלעד, לעומתו, מצא כבר מההתחלה בשיח הזוגי מקור כוח: "היכולת לדבר על דברים שקורים, של להנכיח קשיים ואתגרים... זה מה שהחזיק אותנו יחד בתקופה הקשה הזאת." הוא מתאר את ההתחזקות של הקשר הזוגי, מתוך השיח הפתוח וההתמודדות המשותפת.

עילם בתחילה שיתף רק את אשתו במה שעובר עליו, אבל בעיקר עשה כל מאמץ להישאר חזק ומתפקד עבורה ועבור ילדם הבכור. אשתו פנתה לטיפול, ובהמשך הדרך, כשהבין שגם הוא זקוק לעזרה מקצועית, הם פנו לטיפול זוגי, שם הרגיש לראשונה שמקבל את המקום והלגיטימציה גם לכאב שלו, מה שאפשר לו בהמשך גם להמשיך ולקבל עזרה באופן עצמאי ונפרד.

 

ההיריון שאחרי: בין תקווה לפחד

 

ההיריון שמגיע אחרי לידה שקטה הביא עמו רגשות מעורבים עבור כל אחד מהמרואיינים. אלעד תיאר את שלב ההחלטה לנסות שוב, כאשר עמדו בפניו התלבטויות לאור הניסיון הקשה, אך הוא גם היה בתחושה של חוזק פנימי והאמין בכוחם להתמודד עם ההיריון. הוא תיאר את רגעי המתח בלידה עצמה, עד ששמע את הבכי המיוחל והמרגש, ואת התחושה כי הייתה להם "חוויה מתקנת", כאשר חזרו הביתה עם תינוק חי, אחרי הפעם הקודמת שבה חזרו בידיים ריקות.

עידן שיתף ברגשות המעורבים לגבי ההריון הנוסף, הריון שהיה מלווה עבורו בחרדות ובחששות, טריגרים שהעלו את כאב האובדן אך גם תקווה, והזדמנות עבורו לחזק את הקשר והחיבור עם אשתו.

עילם, שאשתו עברה לאחר הלידה השקטה עוד שלוש הפלות מוקדמות, תיאר את המורכבות שהלכה והתעצמה לאחר כל אובדן, מה שהביא לחוויה של ייאוש ולמעשה שם התפרצו הסימפטומים של פוסט טראומה.

 

לסיכום,

הסיפורים האמיצים והכנים של אלעד, עידן ועילם הם עדות לאופן שבו גם הדיבור על הלידה השקטה הוא משמעותי בתהליך האבל וההתמודדות עם הטראומה. יותר ויותר אפשר לשמוע את הקול של הגברים, מספרים על החוויה שלהם בגוף ראשון. כמטפלת, אני מתרגשת כל פעם מחדש מהתהליך המשמעותי שהגברים עוברים, בין אם בקבוצה ובין אם בטיפול הפרטני, תהליך שמסייע להם לתת מקום לאובדן בחייהם, אך גם להמשיך לחיות את חייהם לצידו, לחזק את הקשרים המשפחתיים ולמצוא גם מקומות של צמיחה ומשמעות.

 

בחדר הטיפול ובקבוצות, אני מקפידה על פרטיות מוחלטת של המטופלים, אך לשמחתי הפודקאסט זימן הזדמנות עבור שלושתם לשתף את הסיפור שלהם ברבים, באופן שאני מקווה שיהווה גם מקור להשראה ולתקווה לגברים אחרים.

אם גם אתם מתמודדים עם אובדן בלידה שקטה, דעו שאפשר וכדאי לא לעבור את זה לבד. נוסף לתמיכה בבת הזוג ובילדים, יש מקום גם לכאב שלכם, לרגשות שלכם, כל אחד בדרך שמתאימה עבורו. בין אם אתם מתעניינים בטיפול פרטני או קבוצתי, ובין אם אתם מתלבטים ומהססים, אתם ממש מוזמנים ליצור איתי קשר.



להאזנה לפרקים:



ניתן להאזין לכל פרקי הפודקאסט באתר או באפליקציות הפודקאסטים




44 views0 comments

Recent Posts

See All

Comments


MSW חני גיטליס 

הקליניקה בחולון או באונליין 

050-4095573 

hanirozenblum@gmail.com

©2024 by Hani Gitelis

MSW. Proudly created with Wix.com

bottom of page