top of page

איך אפשר להיות סביבה תומכת עבור גברים ואבות אחרי לידה שקטה.

Writer's picture: חני גיטליסחני גיטליס

 

הפעם זה מידע עבורכם, "הסביבה", מי שמכיר זוג אחרי לידה שקטה ולא יודע מה אפשר לעשות או לומר, ואיך בכל זאת אפשר להיות שם עבור הגברים.

 

איך להיות שם עבורם?

הפעם הראשונה ששמעתי על המושג לידה שקטה, הייתה לפני למעלה 10 שנים בדיוק. חברה יקרה מהעבר, נשואה טרייה שהייתה בהריון ראשון, נאלצה לעבור לידה שקטה. לראשונה שמעתי בכלל על המושג הזה, לידה שקטה ובעצם, שבכלל יש אפשרות כזו, ללדת תינוק מת. עדיין לא הייתי אז אמא, הריונות עוד לא העסיקו אותי וגם לא את רוב חברותיי הקרובות, ואני זוכרת חלק מהשיחות שלי איתה, את אי הנוחות הקשה שחוויתי מולה – מה בכלל אומרים, איך מתייחסים לזה?

היום, במבט לאחור, אחרי שחוויתי בעצמי הריונות וגם אובדני הריון, אחרי מפגשים עם הרבה מאד נשים וגברים שעברו אובדני הריון ולידות שקטות, אני חושבת עליה לפעמים. אני מבינה כמה מעט הייתי עבורה בתקופה ההיא, לפעמים עולים בי רגשות אשם אבל אני אומרת לעצמי גם בחמלה, לא ידעתי.

לידה שקטה היא אובדן מושתק, לא מספיק מוכר. המודעות הולכת וגוברת ככל שחולפות השנים, השיח הציבורי בנושא מתרחב ועדיין, נשים וגברים שחוו לידות שקטות מרגישים מאד לבד. הרבה מאד מהשיח בחדר הטיפול או במעגל הקבוצתי עוסק בסביבה, איך הסביבה מגיבה, איך הסביבה עוזרת או לא עוזרת, איך הסביבה מבינה או לא מבינה.

בנתונים שהעלה פרופ' דני חורש בהרצאתו על לידות שקטו בשנת 2023, צוין ש בין 4 ל 5 מכל 1000 לידות יסתיימו בלידה שקטה. זה נשמע מעט? אבל זה לא. וזה בעצם אומר שכמעט כל אחד מכיר מישהי או מישהו שעבר לידה שקטה.

אז הפוסט הזה מוקדש עבורכם, הסביבה שמקיפה את הזוג, מי שמכיר מישהו ולפעמים נמצא במקום הזה בדיוק, שלא יודע מה לעשות. ואני אתמקד הפעם בגברים, באבות, בבני הזוג.



גברים לידה שקטה


אז הנה מספר דברים שאתם כסביבה יכולים לעשות עבורם אחרי לידה שקטה:


1.      הכרה – קודם כל גברים זקוקים להכרה. כל מי שעוקב אחרי התכנים שלי יודע כבר שהבעיה הראשונה של הרבה גברים אחרי לידה שקטה היא קודם כל העדר תוקף ואישור, גם מעצמם, לכך שגם הם חוו אובדן, גם הם מתאבלים. גברים רבים מספרים שבתקופה שלאחר האובדן הם נשאלים שוב ושוב "ומה שלומה?" ולעיתים אפילו הקרובים להם, לא שואלים גם עליהם. זה, למשל, מסר מהסביבה שהיא זו שמתמודדת עם האובדן. לכן, לסביבה יש תפקיד חשוב בהגדרה של הגבר את מקומו אל מול האובדן – הוא לא רק בן זוג, הוא לא רק תומך, הוא לא רק מלווה, זה גם האובדן שלו. 


2.      אחרי שניתנה ההכרה ו"הרשות" להתאבל, הסביבה יכולה ליצור עבור הגבר מרחב שבו הוא יכול לבטא את רגשותיו, תחושותיו ומחשבותיו ברגישות וללא שיפוט. זה יכול להיות דרך שיחה פתוחה, עם בני משפחה, חברים, וכל מי מהאנשים הקרובים לו. איך לעשות את זה? לפנות זמן, לשאול, הכי פשוט – מה שלומך? איך אתה? לא פעם אחת. לחזור אליו, לבדוק איתו שוב. אולי הוא יספר לכם איך היא, איך אשתו. ובכל זאת תשאלו, אבל אתה, איך אתה? גם אם הוא לא יענה לכם, אולי השאלה הזו תמשיך ותלך איתו, אולי הוא יתחיל גם לשאול את עצמו "מה שלומי?". שימו לב שגברים נוטים להתאבל אחרת ולכן חשוב גם לאפשר לו להתאבל בדרכו, בלי לשפוט אותו. אבל יכול להיות שתגובת האבל תגיע רק בשלב מאוחר יותר, לפעמים בעקבות טריגר שיביא למשבר נפשי (לדוגמא, פיטורים) ואולי אפילו לו כבר לא יהיה ברור שזו תגובת אבל מאוחרת, וגם לזה כדאי לשים לב.


3.      תמיכה משפחתית – הסביבה המשפחתית חשובה מאד עבור האב. ההכרה שהאובדן מקבל מקום במשפחה, לצד מתן תמיכה פיזית ורגשית לגבר ולמשפחה, חיזוק הקשרים שיספקו לו חוויה של תמיכה ואהבה בתוך תהליך האבל. לעיתים נדרשת מצד משפחת הגבר יותר סבלנות והכלה, ייתכן שיורגש מרחק מצד בת הזוג שתרצה להתכנס בתוך עצמה ועם רשת התמיכה שלה, יש נשים שקשה להן יותר, מכל מיני סיבות, לחזור למעגל המשפחתי של בן הזוג. חשובה פה הסבלנות והאפשרות לקיים את הקשר עם הגבר גם בתקופה זו, גם אם הדבר יהיה כרוך בשינוי הרגלים למשך תקופה. תנו לזוג את הזמן שלהם, תוך כדי הבנה והעברת המסר שאתם שם עבורם, בלי כעסים ובלי התחשבנות.


4.      קשרים חברתיים: חברים יכולים להיות מקור תמיכה חשוב, לפעמים לסייע לגבר לאפשר זמן עבור עצמו, להתאוורר. לפעמים זה יהיה ממש צורך שלו. ההבנה שמדובר בתהליך אבל לכל דבר חשובה עבור החברים כדי להבין שלעיתים אופי המפגשים ישתנה, אולי הוא לא יהיה מעוניין בבילויים אבל יכול בהחלט להפיק ערך ממפגשים חברתיים, אחד על אחד או עם קבוצה. וגם אם מסרב, מדי פעם אפשר להמשיך להציע. וכשנפגשים, אל תתעלמו ממה שעברו, גם אם הוא לא מספר מיוזמתו, גם אם אתם לא יודעים מה להגיד, תשאלו, תתעניינו, תעבירו את המסר שאפשר לדבר גם על הלידה השקטה. במפגש עם גברים, אני שומעת מהם שלפעמים הם לא מספרים מה עובר עליהם מתוך רצון לא להכביד או להעיק על אחרים. זה באמת לא נושא פשוט לעסוק בו, אבל אם תביעו נכונות להקשיב – יכול מאד להיות שזה יאפשר פתיחות ושיתוף שהם כל כך חשובים. וגם אם לא ירצה לדבר על ההתמודדות, גם אם מה שמתאים לו זה להתנתק ולעסוק בנושאים אחרים. גם זה בסדר ולגיטימי. תהיו עבורו גם בזה.


5.      קישור לתמיכה ועזרה מקצועית: הסביבה יכולה להביא לידיעת הגבר מידע על משאבי תמיכה מקצועיים כמו אנשי מקצוע לטיפול פרטני/זוגי, מידע על תמיכה קבוצתית, קהילות מקוונות של גברים שיכולות להוות מרחב למפגש עם גברים נוספים שעברו חוויות דומות, לצורך התייעצות, מידע ותמיכה או תכנים כתובים ופודקאסטים בנושא, שהרבה פעמים הגברים מוצאים בהם ערך רב.


6.      מקום העבודה – למקום העבודה של הגבר יכולה להיות חשיבות רבה בתמיכה לאחר האובדן. בשונה מאישה שעברה לידה שקטה, והיא זכאית לחופשת לידה מלאה בתשלום (החל משבוע 22) הגבר נדרש לשוב לעבודתו מיד אחרי האובדן, ואם בוחר להישאר בבית מספר ימים הם יהיו על חשבון ימי מחלה/חופש. מקום העבודה יכול לסייע ביצירת סביבה תומכת, כולל התאמות גמישות בשעות העבודה, אישור להיעדרות וקישור למשאבים שיוכלו לספק עבורו תמיכה וסיוע. גברים רבים מעריכים מאד התייחסות של מקום העבודה אליהם ואל בת הזוג. חשוב לשוחח עם הגבר, להיות רגישים ואמפתיים למצבו ולצרכיו ולבדוק עמו באופן ספציפי מה יכול לסייע לו. ושוב, גם אם התשובה שניתנה בהתחלה הייתה קצרה ולא עלה צורך מיוחד, לאחר תקופה יהיה רלוונטי לשאול שוב, כמובן ברגישות, בעיקר אם ישנם סימנים לשינויים כלשהם בתפקוד, או בירידה בתפקוד או אפילו בתפקוד יתר, שגם הוא יכול להיות סימן אזהרה למצב של דיכאון אצל גברים.

 

3 views0 comments

Kommentare


MSW חני גיטליס 

הקליניקה בחולון או באונליין 

050-4095573 

hanirozenblum@gmail.com

©2024 by Hani Gitelis

MSW. Proudly created with Wix.com

bottom of page